תכונות מולדות מול השפעת הסביבה. כל אחד מאיתנו נולד עם תכונות מסוימות. תורשה, גנטיקה, זה מה שקיבלתי מההורים, התכונות איתן נולדתי. האם אלו התכונות איתן אלך כל החיים? האם משהו יכול להשתנות? או שכך נולדתי ואין מה לעשות? הרי גנטיקה זה גנטיקה. אי אפשר להתווכח עם תורשה. יש לי בן מאומץ. קיבלתי אותו במתנה. עם התכונות איתן נולד.  הוא גדל בסביבה אחרת מזו שבה הוא נולד. מגיל 11 חודש הוא גדל איתנו, ההורים שלו, בארץ אחרת מזו שבה הוא נולד, שפה אחרת, תרבות אחרת, הכל אחרת.

כתוב יפה באתר https://laitman.co.il/ כי הסביבה בה אנו גדלים היא הקרקע ממנה אנחנו ניזונים, מתפתחים, גדלים, צומחים – לטוב ולרע. אז התכונות איתן נולדתי – לטוב ולרע, הן רק הבסיס, ומשם – השמים הם (לא) הגבול. הרבה תלוי בסביבה בה אנו גדלים. הבן שלי, אין לי ספק שהיה גדל אחרת, מתנהג אחרת, אם היה ממשיך לגדול במקום בו נולד. כך גם אנחנו, תלויים בסביבה בה אנו גדלים. סביבה תומכת, מפרגנת, שמקדמת ערכים של אהבת הזולת, של מחשבה על האחר, של נתינה. במקום סביבה של אגו שדוחף אותך להיות יותר מהאחר, של חוסר התחשבות, של רמיסת האחר על מנת להתקדם. כן, זה בידיים שלנו. בחירת סביבה שתקדם ערכים של "ואהבת לרעך כמוך". זה לא חלום, זה מציאותי וזה אפשרי. אז התכונות איתן נולדתי – לטוב ולטוב. אם רק ניבחר בטוב, אם נתמקד בעשיית הטוב עבור האחר, התכונות איתן נולדתי יהיו בסיס לחברה חדשה. וזה לא תלוי דווקא באחר, זה תלוי דווקא בי, בנו. אם כל אחד ייתן תשומת לב לאחר, תשומת לב למה שקורה סביבו, איך הוא מתנהג כלפי האחר, איך הוא מתחיל את היום, האם בבוקר טוב, בחיוך, בשמחה, בהודיה על מה  שיש בחיינו, בהכרת תודה, במתן מחמאה לאחר, בחיבוק… הרשימה ארוכה. יש לנו הרבה מה לתת לאחרים, וזה תלוי בנו. התכונות איתן נולדתי – לטוב ולרע – ואהבת לרעך כמוך.