שאלה שתמיד הציקה לי היא למה יש כזה הבדל מהותי בהרגשה כששומעים קטעי הומור מהעבר כמו לדוגמא של הגשש החיוור לעומת קטעי הומור עכשוויים. הצחוק מרגיש אחר, האווירה מרגישה אחרת. אני חושבת שאת ההבדל אפשר לראות בצורה הכי ברורה בהתנהגות הקהל. בהופעות בעבר אנשים התרווחו בניחותא בכסאות, צחקו בקול רם והרגישו בבית. בהופעות הומור או סטנדאפ היום אנשים צריכים לחשוב היטב היכן הם יושבים, יש אסטרטגיה שלמה בנושא אבל הסיבה לכך היא לא בשביל להבטיח ראות או שמיעה אופטימליים אלא כדי להבטיח את שלומם. לבדוק כמה רחוק הם יושבים מהבמה כדי להימנע מהאפשרות שיבחרו בהם כמושא לבדיחה של הסטנדאפיסט.

למה כולם אוהבים את הגשש החיוור? כי הם צוחקים על תופעה, לא על אנשים. הם צוחקים על עצמם וביחד עם כולם. בהומור כזה אדם מרגיש תחושת הקלה, אנחת רווחה שהוא לא היחיד בעולם שמגוחך, שכולם מתמודדים ביחד עם טיפשות הטבע האנושי. הגישה היום בהומור היא בואו נרגיש טוב דרך השפלה של אנשים אחרים, נקטין אותם כדי שנרגיש טוב עם עצמנו, הגדולים והחכמים. בסוג הומור שכזה, אמנם אדם צוחק הרבה אבל הוא נמצא במגננה תמידית והלב מבלי משים מעלה על עצמו בכל פעם עוד שכבה שמפרידה בינינו לבין האנשים שסביבנו. הגישה הזו היא גישה שקיימת בכל שטחי חיינו. אנחנו, במודע או לא, משתתפים באווירה ששואבת את ההנאה והשמחה שלה על חשבון אחרים. אנחנו חושבים שככל שמרוויחים מצליחים אבל בפועל התוצאה היא  שמבוקר ועד ליל חיינו מלאים בתחרות ובמאבקים, אנחנו נטרוף אחרים או שאחרים יטרפו אותנו, אלו החיים שיצרנו לעצמנו בארץ וגם בעולם ולכן אין פלא שכל כך הרבה אנשים מרגישים חוסר סיפוק, דיכאון, ייאוש ועצב עמוק.

אז מה עושים? שנרים כולנו ידיים? שנלחם כמו בני ברוך? מה ואיך עושים?

שמחה היא תוצאה. השמחה הבריאה, הטובה, תתפשט בתוכינו ובין כולנו כאשר נשנה את הגישה הבסיסית שלנו לחיים ולאנשים, האווירה תשתנה ונפסיק לחיות במגננה. כולנו כיום מפוכחים וציניים אבל דווקא בגלל שאפשר לראות בבירור את תוצאות הגישה הזו בחיינו, ניתן להתחיל לשנות את היחסים והקשרים שביננו. אני לא אצחק עליך, אני אצחק איתך על הטבע האנושי הבלתי אפשרי של כולנו. כאשר הומור או כל יחס בא מתוך כוונה להגדיל אחרים, בפשטות לרצות שיהיה להם טוב זה מורגש אצל האדם והוא יכול להתחיל להירגע, להרגיש בטוח, בבית. כאשר ניצור אווירה כזאת בינינו, אנחנו נרגיש ממש כיצד ביחד נקבל כוחות להתמודד עם כל העצבים ונצליח להתעלות ולהיות אנשים יותר טובים ושמחים בכל שטח בחיינו, כי שמחה היא תוצאה של מעשים טובים.