רגישות למאגרי מידע

עולם העסקים הולך ומשתנה בשנים האחרונות כאשר לא רק הכלים האנליטים משתנים, אלא גם צורת היח"צ והשיווק משתנות גם הן. אבל אחד הדברים המשמעותיים ביותר שכמעט כל חברה צריכה כיום הוא מאגר מידע. בין אם העסק שלכם מתרכז במכירה טלפונית ותיהיו חייבים ליצור מאגר מידע, אפילו אם רק בשביל לסמן אל מי התקשרתם ואל מי לא. מאגרי מידע הפכו בשנים האחרונות לחלק מנכסים גדולים של חברות מכירה ויחד איתן, נוצרו עשרות של חברות מידע. אבל במציאות בה מאגרי מידע נמכרים מחברה אחת לשניה, בין מוסדות ציבוריים למוסדות פרטיים, במאמר הבא ננסה לעשות סדר בין כל הפרטים.

חוקים ותקנות

בשנת 1981 חוקק חוק הגנת הפרטיות, חוק זה מעגן בתוכו לא מעט חוקים ותקנות אשר אמורים להגן על הפרטיות שלנו כאזרחים, אל מול חברות פרטיות וגם אל מול חברות ממשלתיות. אבל בכל הקשור למאגרי מידע שלא מעט חברות אוגרות, החוק ברור בנוגע לאיזה מידע אפשר לאסוף ואיזה מידע לא. לכן לחברות פרטיות אסור לקבל פרטים עליכם כדוגמת המצב הבריאותי שלכם, מצב כלכלי, נטיות מיניות, הרגלים ודעות. כל אלו אסורים על פי חוק לאסוף על אדם. חוקים ותקנות אלו מנסים להגן על צניעות הפרט שלנו ואוסרים על חברות פרטיות לאסוף אותם.

חובות אבטחה

על מנת שחברות בעלות מידע על הלקוחות שלהם יצליחו לשמור על הפרטיות שלהם, תוקנו כמה תקנות וחוקים אשר יעזרו ברגישות של מאגרי מידע אלו.
#כל העובדים אשר חשופים למידע חייבים לשמור על סודיות בזמן ביצוע העבודה שלהם ולאחריה, הפרה ואי שמירה על מידע מהסוג הזה יכולה להגיע לעונש של 5 שנים בכלא.
#על החברה אשר בידה המידע חל איסור גורף לשימוש במידע מעבר למה שהוגדר המאגר, אי עמידה בסעיף זה יכולה גם היא להגיע לעונש של 5 שנים בכלא.

#נהלי אבטחה-

התקנות קובעות כי ככל שהמידע בנוגע ללקוחות גדל והשימוש בו של עובדים, יש להחיל כללי אבטחה שונים. למשל מאגר מידע של מעל 100 אלף אזרחים ומעל ל100 אנשי עם השראה למידע, יהיה מחויב לרמת אבטחה מקסימלית. מנגד אם מאגר מידע מנוהל על ידי אדם אחד ואינם כוללים מידע רגיש כמידע רפואי וכו, רמת האבטחה תהיה בסיסית.